• לשלוט בתקציב - שגרה כלכלית גם בימי חירום:

במצב כזה, כל שקל חשוב. חשוב להבין כמה באמת נכנס וכמה יוצא, ולוותר בעת הזו על הוצאות לא חיוניות. בדקו מה אפשר להקפיא או לצמצם -למשל חוגים שלא מתקיימים בפועל, מנויים, הזמנות אונליין. 

• לנצל את מה שכן מגיע לכם - בדקו זכאות לפיצויים, מענקי חירום, דחיית תשלומים ועוד:

בימי חירום, המדינה,הבנקים והרשויות המקומיות מציעות תמיכות זמניות.

בדקו באתר ביטוח לאומי אם אתם זכאים לדמי אבטלה, מענק חירום, פיצוי לעסק קטן ועוד.

טיפ: אל תתביישו לבקש - הסיוע נועד בדיוק למצבים כאלה.

• להיעזר בקהילה - כי אתם לא לבד: 

דווקא בזמני משבר, כוחה של קהילה מתגלה במלוא העוצמה.

בדקו קבוצות שכונתיות, קבוצות פייסבוק מקומיות - משפחות רבות מציעות ציוד, בגדים, משחקים ואפילו עזרה בהסעות - ללא תשלום.

ארגנו שיתופי פעולה עם הורים אחרים: "שמרטפיות בתורנות", קניות משותפות בסיטונאות, או פעילויות רוטציה לילדים.
שימוש חכם בתמיכה קהילתית לא רק חוסך כסף - הוא גם מחזק את התחושה שאתם לא מתמודדים לבד.

• לדבר על זה כמשפחה - גם הילדים מרגישים את המתח: 

אם אתם מתוחים, הילדים מרגישים את זה - גם אם לא נאמר כלום. שיח פתוח תורם לתחושת הביטחון שלהם. התאימו את השיח לגיל הילדים, והסבירו שהמצב זמני. הדגישו מה כן בשליטתכם - שגרה, זמן יחד, פתרונות יצירתיים.

אנחנו אתכם, כדי שתעברו את התקופה הזו מחוזקים - כלכלית ומשפחתית.

כנסו את קבינט ההשקעה

מוצע לקחת נשימה עמוקה,  להבין את הדינמיקה הייחודית של השוק במצבי אי וודאות, להתייעץ עם מומחה, ולקבל החלטה מושכלת התואמת את הצורך האישי של כל אחד מאתנו. 

בתקופה זו כשהמשקיעים רואים את מדדי המניות ואגרות החוב בירידות הם נוטים להצטרף למגמה, לעיתים גם ללא קשר לפגיעה בפעילות הכלכלית של החברות. חוסר הוודאות גורם למשקיע לאבד את האמון בשוק ולצמצם משמעותית את החשיפה שלו לני"ע, מה שמעצים את המגמה.

צריך לזכור כי הנטייה "ללכת אחרי העדר" לא בהכרח תואמת את ההעדפות שלנו בתיק ההשקעות (שקרוב לוודאי לא השתנו) ומכירות הנובעות מבהלה עלולות להוביל להפסדים גדולים, למתח, ולחרדה. לכן, במרבית המקרים אנו מציעים לא לבצע שינוי בתיק ההשקעות בזמני אי וודאות.

קיימים מספר נתונים כלכליים  לבחינה בתקופה זו בישראל:

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5% והיא צפויה להמשיך לרדת בקצב איטי במהלך השנה וזאת בהתאם לנתוני האינפלציה. האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על 3.1%  - עדיין מעל יעד בנק ישראל שהינו 1%-3%.

החרפת המלחמה עם איראן עלולה להשפיע על הצמיחה הכלכלית בתקופה הקרובה ולהוביל לעלייה באינפלציה ובגירעון התקציבי ואף להורדת דרוג של מדינת ישראל. אך תוצאות הסיום של המערכה צפויות לתמוך בכלכלה המקומית בטווח הארוך תוך הסרה ממשית של איום הגרעין שתוביל בהמשך לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. 

לאלו המתלבטים בבניית תיק השקעות בעת הזו, חשוב שהתיק יהיה בנוי בצורה התואמת את הצרכים שלכם, ובנוסף חשוב לקחת בחשבון את שיקולי ומטרות ההשקעה בעת ההחלטה.

וזו משקיעים יקרים, מילת המפתח!

בימים של אש ומלחמה, כשאנחנו מדברים על השקעות בשוק תנודתי ולא יציב, מילת המפתח היא גיוון תיק ההשקעות באמצעות  פיזור הסיכונים בעיקר באמצעות מוצרים פסיביים כדוגמת מדדי מניות ואג"ח או באמצעות מכשירי השקעה המאפשרים פיזור כמו קרנות נאמנות או קרנות סל, וכן שילוב של השקעות בחו"ל. 

רצוי לפזר את סכום ההשקעה בין האפיק הסולידי השקלי (ריבית) והמדדי (אינפלציה). לרוב ההמלצה היא לאזן בין אפיקים אלו. בנוסף, רצוי לשלב חשיפה למניות המגנות על פני זמן מהאינפלציה ומראות החזרים גבוהים יותר לאורך שנים . אך יש לזכור שמדובר בכלי בעל תנודתיות גבוהה. כך או כך צפויים לנו המשקיעים , אתגרים לא פשוטים, כאשר התנודתיות של השוק תלווה אותנו לאורך השנה.

לסיכום: המלחמה שנכפתה עלינו משפיעה בצורה טבעית גם על הכלכלה ושוק ההון. חשוב לזכור כי ההיסטוריה מראה שבטווח הארוך התנודתיות הולכת ושוכחת ומגמת העליות נראית יותר ויותר ברורה. מגמה זו איננה מקרית  וסביר שתימשך לנוכח העובדה שהעולם ממשיך לצמוח. 
נסיים בברכת ביחד ננצח, גם בכלכלה!

"לבנק ו/או ליועץ ההשקעות אין עניין אישי בנושא.

*המידע המופיע במאמר הינו למטרת אינפורמציה בלבד והוא אינו מותאם למטרות או לצרכיו האישיים של כל לקוח. אין לראות במידע  המוצג בו ולרבות שימוש ככל שנעשה בדוגמאות של  סקטורים / סוגי מוצרים כאלה ואחרים משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם. אין לפעול על פי המידע ו/או לקבל החלטות השקעה על בסיס המידע בלבד, ועל כל לקוח להפעיל שיקול דעת עצמאי. 

1. שליחת הודעות מתחזות

הודעות אלו עשויות להתקבל במסרוני ,SMS ,WhatsApp  מיילים ופניות ברשתות החברתיות. 

הנוכלים מציגים סיפור משכנע שיגרום לקורבנות למסור להם את פרטי הזיהוי וקודי האימות לחשבונות הדיגיטליים או את פרטי כרטיס האשראי.

הדוגמה הטובה ביותר להמחשה, שכמעט כל אזרחי ישראל מכירים, היא המסרונים המתחזים המתקבלים כביכול מ'דואר ישראל' בנוגע לחבילה שהזמנו וכעת נמצאת במכס, עד לתשלום של מספר שקלים לשחרורה. מטרת הנוכלים היא לגרום לנו ללחוץ על הקישור המצורף להודעה, להגיע לאתר מתחזה כביכול של 'דואר ישראל', להקליד את פרטי כרטיס האשראי שיועברו מיד לשימוש הנוכלים.

מתווה הונאה נוסף הוא שליחת מייל מתחזה, המציג בעיה חמורה ומניע את הקורבן להוריד נוזקה (תוכנה זדונית) למכשירו או לפנות בעצמו לנוכלים להמשך טיפול.

דוגמה לכך היא מיילים המופצים לחברות ואנשים פרטיים כביכול ממשרד עו"ד המודיע לקורבן שהפר זכויות יוצרים של חברה גדולה (למשל בנק, בזק וכדומה) ברשת חברתית והוא עומד להיתבע. למייל מצורף קובץ כביכול עם פרטי ההפרה, אך בפועל מדובר בקובץ זדוני המכיל נוזקה שמטרתה לגנוב מידע אישי ממכשיר הקורבן. 

דוגמה נוספת היא מייל הנשלח לאחרונה כביכול ממשטרת ישראל בנוגע לפתיחת תיק פלילי עקב תלונה על הטרדה מינית. גם במקרה זה, הקורבן מונחה לפתוח את הקובץ המצורף להודעה, המכיל פרטים על מועד ומיקום החקירה שאליה הוא נדרש להתייצב. פתיחת הקובץ המצורף מפעילה נוזקה במכשיר הקורבן.

כיצד ניתן לצמצם את הסיכון להונאות אלו?

הימנעו מלחיצה על קישורים בהודעות (מסרונים,מיילים, הודעות WhatsApp או ברשתות חברתיות) ועשו את המסלול הבטוח, היכנסו לאפליקציה המותקנת במכשירכם או היכנסו לאתר החברה הרשמי ביוזמתכם בחיפוש בגוגל.

2. שיחות טלפון מתחזות

בשיטה זו, הנוכלים אוספים פרטים אישיים שהשיגו דרך הודעות מתחזות או מאגרי מידע שדלפו, מתקשרים לקורבנות ומתחזים לגורמי ביטחון או אכיפה - כמו משטרה, גורם ביטחון בבנק, בחברת האשראי, חברת סלולר וכדומה. 

בשיחת הטלפון, הנוכלים מציגים סיפור מדאיג על מנת לקבל שיתוף פעולה מהקורבן וכך להוציא ממנו כסף.

הונאה זו מתמקדת באנשים מבוגרים ועולים ממדינות חבר העמים אך לא רק.

דוגמה לכך היא "עוקץ הרוסים" – הנוכל מתקשר מזדהה כנציג הבנק ומדווח על הונאה שכביכול מתבצעת בחשבון שלו וממליץ לו שיעביר את כספו לחשבון "בטוח" שנמצא אצלם.

דוגמה נוספת התחזות למוקד 110 – בשיחת הטלפון הנוכלים מתחזים למוקד במשטרת ישראל ומספרים על חשבון הוואטסאפ שלהם שככל הנראה נפרץ ע"י האיראנים.

ומתבקשים כדי לאבטח את החשבון למסור את קוד האימות של חשבון הוואטסאפ שבפועל משמש את הנוכלים להשתלט בעצמם על החשבון.

כיצד ניתן לצמצם את הסיכון להונאות אלו?

בכל שיחת טלפון שלא יזמתם וציפיתם לקבל, אל תמסרו מידע אישי וגם לא סיסמאות וקודי אימות.

רשמו את הפרטים שהוצגו לכם בשיחה ונתקו את השיחה. פנו לחברה לפי מספרי הטלפון הרשמיים המפורסמים ואמתו את הפרטים שנמסרו לכם בשיחה.

הזהירו בני משפחה וקרובים מבוגרים מפני הונאות אלו.

בכל שיחה טלפונית, הימנעו מהתקנת תוכנות או אפליקציות במכשירכם.

3. פרסום מודעות מתחזות

בשיטה זו, הנוכלים מפרסמים מודעות מפתות ברשתות חברתיות ובקבוצות WhatsApp  בשילוב תמונות של מפורסמים ומובילי דעת קהל בארץ ובעולם, בנושא השקעות פיננסיות עם רווחים גבוהים ומהירים. הקורבן יוצר קשר עם המפרסמים, משקיע סכום כסף ראשוני ומקבל אפליקציה למעקב אחר השקעותיו.

בזמן קצר מאוד, הקורבן רואה באפליקציה את השקעותיו גדלות באופן מדהים ומתפתה להשקיע סכומי כסף נוספים. 

רק כשהקורבן מבקש למשוך את כספו, הוא מגלה שאין עם מי לדבר והרווחים שהוא רואה באפליקציה, נמצאים רק באפליקציה הפיקטיבית שקיבל ובמציאות, הכסף נגנב. 

השלב הבא של ההונאות הדיגיטליות – שימוש ביכולות בינה מלאכותית תוך שימוש ביכולת של המערכות להבין את ההעדפות וההרגלים של המשתמשים ולנצלם לרעתם.

כיצד ניתן לצמצם את הסיכון להונאות אלו?

פרסומים על מתנות בחינם, הנחות בלתי סבירות והשקעות ברווחים גבוהים ומהירים – הן לרוב הונאות! הימנעו מלחיצה על פרסומים כאלו.

גם חידונים נושאי פרסים שמפורסמים בשם רשתות גדולות, עלולים להיות הונאה. אל תמסרו את פרטי כרטיס האשראי שלכם, גם אם זה לטובת קבלת כספי זכיה.

קיבלתם הודעה חריגה מאיש קשר שלכם? לאור התגברות הסיכון להתחזות בשימושAI  ,מומלץ לאמת את הפניה ע"י יצירת קשר יזום באמצעי אחר, כדוגמת שיחה טלפונית או מפגש פיסי.

לסיכום,

הונאות דיגיטליות הן מציאות יומיומית, במיוחד בזמנים של חוסר יציבות. ידע, ערנות וזהירות בסיסית יכולים לחסוך עוגמת נפש ונזק כלכלי.
אל תמהרו ללחוץ או לשתף – תעצרו, תחשבו ותוודאו.