על פי חוק הירושה ידועים בציבור זכאים לרשת אם עמדו בתנאים הבאים:
1. בן הזוג שנפטר לא ערך צוואה הקובעת אחרת.
2. בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף.
3. בשעת מותו של בן הזוג, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר.
שימו לב, יש פסקי דין שקבעו שבני זוג מאותו מין זכאים לרשת אחד את השני כידועים בציבור, אך זו אינה הלכה מחייבת. מידע נוסף תוכלו למצוא באתר כל זכות.
על פי חוק הירושה כל עוד בני הזוג רשומים כנשואים באופן פורמלי, כל אחת או אחד מהם נחשב ליורש הטבעי של העיזבון, גם אם הם היו פרודים תקופה ארוכה, למשל מספר שנים.
שימו לב, זכות המזונות של ילדי הנפטר אינה קשורה לשאלה האם מדובר בירושה על פי חוק הירושה או מתוקף צוואה. תשלומי מזונות מוגדרים כחוב של עיזבון המנוח והם קודמים לתשלומים אחרים.
הסכם ממון מסדיר את יחסי הממון ואת חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של פרידה וכן את היקף עיזבונם במקרה של פטירה. אולם, לאחר שילך אחד מהם לעולמו, ובתנאי שלא נערכה צוואה, חלוקת העיזבון וקביעת היורשים יתבצעו בהתאם לחוק הירושה. כלומר, גם אם נקבעה הפרדה מלאה ברכוש בהסכם הממון, בן הזוג עדין יירש את הנפטר, אלא אם כן קיימת צוואה שקבעה אחרת.
על פי חוק הירושה בן או בת הזוג יורשים את חלקם, והחלק הנותר מהעיזבון מחולק על פי הקרבה המשפחתית ובסדר הבא:
1. ילדים – יורשים מחצית. אם הילדים נפטרו לפני מות המוריש יורשים הנכדים ואם גם הם נפטרו, יורשים הנינים. אם הילדים נפטרו לאחר מות המוריש, ירשו יורשי הילד שנפטר.
2. הורים - יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו, יורשים האחים ואם הם נפטרו, יורשים האחיינים.
3. סבים - יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים. אם הסבים נפטרו, יורשים הדודים ואם הם נפטרו, יורשים בני הדודים.
4. אם לנפטר לא נותרו בני משפחה כלל, המדינה יורשת את עזבונו.
על פי חוק הירושה ילדים שאומצו כדין יורשים כמו ילדים ביולוגיים.
שימו לב, על פי חוק הירושה ילדים מאומצים לא יירשו את הסבא או הסבתא (הורי המאמצים), אלא אם צוין אחרת בצוואת הסבים.
