בשיתוף מכון אדלר

הוא הניח את הטלפון על השולחן והראה לך סרטון על בחור בן 17 שהרוויח מיליון שקל מהשקעות.

"אמא, למה שאני לא אעשה את זה גם?".

לפני כמה שנים השיחות האלה בקושי היו קיימות. היום הן קורות בהרבה בתים.

האם כדאי לקנות מניות?

איך עובד קריפטו?

ומה זו "הכנסה פסיבית"?

עולם ההשקעות, שפעם היה שייך בעיקר למבוגרים, הפך בשנים האחרונות לחלק מהעולם של בני הנוער. סרטון אחד בטיקטוק, יוצר תוכן פופולרי ביוטיוב או חבר שהתחיל להתעניין בנושא - ופתאום גם המתבגר שלנו רוצה להבין איך כסף עובד.

ההתעניינות הזו יכולה להיות חיובית מאוד ולהוביל ללמידה משמעותית וחשובה. אבל היא גם דורשת מאיתנו, ההורים, לעזור להם להבין איך מתנהלים מתוך מחשבה, אחריות וזהירות.

מאיפה מגיע העניין הזה בהשקעות פתאום?

המתבגרים של היום נחשפים לתוכן על השקעות, עסקים, יזמות ועצמאות כלכלית כמעט בכל מקום שבו הם נמצאים. אבל מאחורי ההתעניינות בתחום הפיננסים לא תמיד מסתתר רצון להתעשר. 

לפעמים זו סקרנות, או רצון להבין איך העולם עובד, ולפעמים זו הדרך שלהם להתחיל לחשוב על העתיד. הרבה הורים שומעים "אני רוצה להשקיע" וחושבים שהשיחה היא על כסף. אבל לא פעם זו בכלל שיחה על עצמאות, על הרצון להרגיש גדול יותר ועל הניסיון להבין איך העולם עובד.

במובן הזה, ההתעניינות בהשקעות היא הזדמנות לשיחה ולחינוך.

אז לעודד את ההתעניינות הזו או להיזהר ממנה?

אנחנו בהחלט רוצים לעודד סקרנות - שהילדים שלנו ישאלו שאלות, יתעניינו בעולם וינסו להבין דברים חדשים.

אבל חשוב גם לזכור שהרשת מציגה להם תמונה חלקית מאוד. הם רואים את מי שהצליח "בגדול", ולא את מי שניסה ונכשל. הם שומעים על הרווחים, הרבה פחות על ההפסדים.

וכשמתבגרים פוגשים שוב ושוב סיפורים על הצלחה מהירה, קל לשכוח שבין ההצלחה שרואים בסרטון לבין המציאות יש בדרך כלל הרבה זמן, עבודה וגם לא מעט טעויות.

זה מתחבר גם למאפיין מאוד טבעי של גיל ההתבגרות - המתבגרים שלנו מחפשים ריגושים, רוצים להתנסות, ולפעמים גם נוטים לקבל החלטות מהר יותר ממה שהיינו רוצים. הם עדיין לומדים לעצור, לשקול ולחשוב על ההשלכות לטווח ארוך.

ופה בדיוק נכנס התפקיד שלנו כהורים - לא לכבות את ההתלהבות, אלא להיות "נהג מלווה". לא להחזיק את ההגה במקומם, אבל לעזור להם להאט כשצריך, לשאול שאלות טובות ולחשוב יחד לפני שמקבלים החלטה.

איך מגיבים כשהילד שולח סרטון על מישהו שהתעשר בגיל 19?

קודם כל, לא מזלזלים. קל מאוד לגלגל עיניים ולהגיד: "עזוב, זה סתם". אבל ברגע כזה אנחנו עלולים לסגור את השיחה במקום לפתוח אותה. במקום זה אפשר לשאול: מה תפס אותך בסרטון הזה? מה לדעתך גרם לו להצליח? מה אתה חושב שלא רואים כאן?

השאלות האלה לא נועדו להוכיח שהמתבגר טועה, הן נועדו לעזור לו לחשוב על הדברים קצת יותר לעומק.

ומה אם הוא יפסיד כסף?

אם המתבגר השקיע כסף והפסיד, הפיתוי שלנו כהורים הוא מיד להסביר, לתקן או להגיד "אמרתי לך". אבל הרבה פעמים דווקא שם נמצאת הלמידה.

אפשר לשאול: מה למדת מהחוויה הזאת? מה הפתיע אותך? מה היית עושה אחרת בפעם הבאה?

בגיל ההתבגרות הילדים שלנו מאוד רוצים עצמאות, אבל הם לא תמיד יודעים להתמודד עם כל כובד האחריות שמגיעה איתה. וכן, לפעמים הם גם טועים.

לכן חשוב לעזור להם לחשוב, לשאול שאלות ולהפעיל שיקול דעת. אבל במקביל חשוב גם לאפשר להם להתנסות, לקבל החלטות ולהתמודד עם התוצאות שלהן.

כמו בתחומים רבים אחרים בחיים, גם כאן אנחנו לא יכולים לחסוך מהם כל אכזבה. אנחנו כן יכולים להיות שם לצדם כשהיא מגיעה, לעזור להם להתמודד איתה ולחשוב יחד מה אפשר לקחת ממנה הלאה.

ומה אם אני בעצמי לא מבין כלום בשוק ההון?

זה בסדר גמור, הילדים שלנו לא צריכים שנהיה מומחי השקעות. התפקיד שלנו הוא ללמד אותם איך לחשוב, איך לבדוק מידע, איך להתמודד עם חוסר ודאות, איך להבחין בין חלום לבין הבטחה ואיך להבין שלא כל מה שנראה פשוט על המסך הוא באמת פשוט במציאות.

כי בסופו של דבר, אם המתבגר שלנו מתעניין היום בהשקעות, זו לא רק הזדמנות לדבר על כסף. זו הזדמנות לדבר על אחריות, על סבלנות, על קבלת החלטות, על הצלחות ואכזבות ועל הדרך שבה בונים משהו לאורך זמן.

ואם ננצל את הסקרנות הזאת כדי ללמד אותם לשאול שאלות, לבדוק מידע ולחשוב לפני שפועלים - נתנו להם כלים שילוו אותם כל החיים.

*האמור מהווה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ.

**אין להסתמך עליו ואין להתבסס עליו לקבלת תוצאות מסוימות. כמו כן, אין לראות בו משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.