האזינו לפינה השבועית ברדיו eco99FM – "בוקר של יוזמה" - תכנים וטיפים להתנהלות כלכלית נכונה, עם רנין מורדי, מנהלת המרכז לצמיחה פיננסית בבנק הפועלים.

להאזנה לחצו

לפעמים דווקא המספרים מספרים סיפור מאוד אנושי.

בשבוע הראשון של המלחמה כמעט ולא יצאנו לקניות. אנשים נשארו בבית, קנו רק מה שחייבים, והחנויות די התרוקנו. אבל בשבוע השני כבר רואים שינוי מעניין: לפי נתוני שב״א, ההוצאות בכרטיסי אשראי זינקו בכ-33% לעומת השבוע הראשון והגיעו לכ-9.3 מיליארד שקלים. 

וזה לא אומר שהמצב נהיה קל יותר - אלא שהחיים מתחילים להסתגל למציאות החדשה.

אחד הדברים שרואים עכשיו הוא שאנשים חוזרים בהדרגה למקומות ציבוריים - לבתי קפה, לקניונים, למרכזי קניות.

ולא תמיד בשביל קנייה גדולה.

לפעמים זה פשוט כדי לצאת קצת מהבית, לשבת לקפה, לתת לילדים להתאוורר.

יש אפילו מי שאמר השבוע שהקניונים קצת הפכו למעין מתנ״סים של התקופה הזאת - מקום שבו אפשר להרגיש לרגע תחושה של שגרה.

והתופעה הזאת מוכרת מאוד גם במחקר הכלכלי והפסיכולוגי.

יש מושג שנקרא לפעמים “שופינג תרפי” - קניות שלא נובעות רק מצורך במוצר, אלא מהצורך להרגיש שליטה ונורמליות בתוך מציאות מלחיצה.

לפעמים זו קנייה קטנה, לפעמים קפה ומאפה, ולפעמים משהו קטן לבית - אבל בעצם זו דרך להגיד לעצמנו: החיים ממשיכים.

אבל לצד זה קורה גם משהו עמוק יותר.

משברים גדולים, כמו מלחמות או מיתונים, לא משפיעים רק על מה שאנחנו קונים השבוע. 

הם יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על כסף לשנים קדימה.

במחקר הכלכלי יש אפילו מושג לזה - “צלקות כלכליות”.

הכוונה היא לכך שחוויות של חוסר ביטחון כלכלי משאירות חותם עמוק על הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות פיננסיות גם הרבה אחרי שהמשבר נגמר.

למשל, הרבה אנשים שלא חשבו בעבר על חיסכון, מתחילים פתאום להבין עד כמה חשוב שתהיה כרית ביטחון כלכלית.

מחקרים אפילו מראים שמשברים יכולים לעצב דור שלם.

אחד המחקרים המפורסמים בתחום מצא שחוויות כלכליות בגילאי 18 עד 25 - השנים שבהן הזהות הבוגרת מתעצבת - משפיעות על ההתנהגות הכלכלית של אדם במשך כל החיים.

אנשים שחוו משבר בתקופה הזאת נוטים להיות זהירים יותר עם כסף, לחסוך יותר, ולפעמים לקחת פחות סיכונים כלכליים.

יכול להיות שאנחנו אפילו לא שמים לב לזה עכשיו, אבל התקופה הזאת יכולה להשפיע על הדרך שבה דור שלם בישראל יחשוב על כסף בעתיד.

עוד שינוי שמתרחש בזמן מלחמה קשור לתפיסת הסיכון שלנו.

בשגרה אנשים חושבים על כסף במונחים של צמיחה, השקעות ורווחים.

אבל בזמן משבר החשיבה משתנה - והדגש עובר לביטחון, יציבות ונזילות.

אנשים רוצים לדעת שיש להם כסף זמין, שיש להם רשת ביטחון.

ואולי בגלל זה עולה עכשיו גם מחשבה נוספת אצל הרבה משפחות - איך מגנים כלכלית על הילדים.

דווקא בתקופות של אי-ודאות אנחנו רואים יותר הורים שמתחילים לחשוב על חיסכון לילדים.

לא רק ללימודים או לדירה בעתיד - אלא כרשת ביטחון כלכלית לדור הבא.

ובמובן מסוים, עצם ההחלטה לחסוך לילדים היא גם החלטה פסיכולוגית.

היא מעבירה אותנו מהמחשבה של הישרדות יומיומית - לחשיבה על העתיד.

אולי זאת אחת התובנות החשובות של תקופות כאלה.

כי מלחמות אולי מייצרות הרבה חוסר ודאות, אבל הן גם מזכירות לנו כמה חשוב לנהל כסף בצורה מודעת, לחשוב קדימה, ולבנות לעצמנו ולמשפחה שלנו חוסן כלכלי אמיתי. 

להאזנה לעוד פינות עם רנין - לחצו כאן 

*המידע הינו מידע כללי ואינו מהווה יעוץ.