Document

Breadcrumbs

אתכם גם בזמנים הקשים

אתכם גם בזמנים הקשים

התנהלות כלכלית נכונה בעיתות משבר

התנהלות כלכלית נכונה בעיתות משבר

תקופת חירום בכלל ומלחמה בפרט היא תקופה מאתגרת לכולם. ימים כואבים וקשים מנשוא עוברים על כל מדינת ישראל. תחושת חוסר הוודאות רבה ורבים נלחמים על מנת לשרוד, לשמור על חוסן נפשי, פיזי וכלכלי. 

המרכז לצמיחה פיננסית נמצא כאן כדי להוות רשת תמיכה משמעותית למענכם, בעלי העסקים והעצמאים וכמובן משקי הבית הפרטיים. אנו מגישים לכם הצעת ערך, ללא עלות, של כלים מעשיים לשמירה על חוסן פיננסי ולמתן מענה לאתגרים הניצבים בפניכם בעת הזו. 

למעבר למתחם לבעלי עסקים ולעצמאים לחצו כאן

למשקי הבית

משקי בית רבים מוטרדים בימים אלו מסיבות רבות, חלק מאיתנו הוצאו לחל"ת או שנאלצים להישאר בבית עם הילדים שלא הולכים לביה"ס, חלקנו עצמאים שברגע אחד כל הפרנסה שלנו נעלמה כי לקוחות מבטלים/לא מגיעים/מגוייסים או גרוע מזה. חוסן ויציבות נפשיים נבנים בכמה מעגלים, כשאנחנו טרודים בעניינים כלכליים, משהו בחוסן הנפשי שלנו משתבש. 

תכנית אימון אישית - דיגיטלית בכלכלת המשפחה, ללא עלות, על ידי עמותת 'חסדי לב' בחסות בנק הפועלים

בתקופה זו, מרגיע לדעת שיש מי שמלווה אותך! 

תקופה זו מציבה בפנינו אתגרים חדשים בהתנהלות הפיננסית המשפחתית שלנו, חלקנו נאלצים להישאר בבית עם הילדים, ההכנסה ירדה, יש חשש שלא נוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו וכו'...

אנחנו כאן בשביל ללוות אתכם - תכנית אימון אישית - דיגיטלית בכלכלת המשפחה, ללא עלות, על ידי העמותות חסדי לב ופעמונים, בחסות בנק הפועלים. 

לפרטים נוספים לחצו כאן 

*הבנק אינו אחראי על פעילות העמותות המלוות המפעילות את התוכניות. הבנק או העמותות יהיו רשאים, עפ"י שיקול דעתם הבלעדי, לשנות את תנאי ההשתתפות, ותקופת התכניות. בחירת המשתתפים תיעשה באופן בלעדי ועל פי שיקול דעתן של העמותות

האזינו לפרקים החדשים בערוץ הפודקאסט שלנו "עם היד על השקל"

פרק 13 | כלכלת מלחמה - חלק א': מאקרו כלכלה

ראיון של יעקב איילון עם פרופסור ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, על השפעות מלחמת "חרבות הברזל" על הכלכלה הישראלית. להאזנה לפרק לחצו כאן

פרק 14 | כלכלת מלחמה - חלק ב': כלכלת המשפחה ועסקים כרגיל?

עם שרון לוין מעמותת "פעמונים" שנותנת טיפים חיוניים להתנהלות משק בית בימי מלחמה ועם טל שמשון, יועץ עסקי בכיר, שנותן לנו כללי "עשה ואל תעשה" בכל הנוגע לעסקים בזמן הנוכחי. להאזנה לפרק לחצו כאן

 

שאלות ותשובות לשעת חירום

שאלות ותשובות

מהם הטלפונים של מוקדי הבנקים וחברות כרטיסי אשראי? אילו סניפים פתוחים? אילו צעדים והטבות נוקטים הבנקים בתקופה זו לטובת הלקוחות? 

אלו רק חלק מהשאלות שאיתן אתם מתמודדים בתקופה זו. 

מוזמנים להיכנס לקובץ שאלות ותשובות לשעת חירום שריכז עבורכם בנק ישראל בדיוק לעת הזו.

לפתיחת הקובץ לחצו כאן

 

 

להמשך קריאה

חוסן כלכלי בעיתות חירום

חוסן כלכלי בעיתות חירום

מאז יום שבת אנחנו מצויים במצב מלחמה. כמעט בכל משק בית במדינת ישראל יש מישהו שמכיר מישהו שנפצע/נעדר/נהרג. שלא לדבר על משקי הבית בעוטף שחוו חוויה איומה, מטלטלת וכזו שייקח להם המון זמן להמשיך ממנה הלאה לשגרה רגילה. 

מאמר מאת איה תמרי | יועצת ומאמנת לכלכלת המשפחה. מומחית לניהול הכסף במשפחה.

איה תמרי

ליבי עם משפחות ההרוגים הפצועים והנעדרים. מול גודל האסון אין באמת מילים שיכולות לנחם או להרגיע.

העניין הוא שחוסן נפשי נבנה בכל מיני מעגלים וכשאנשים טרודים מעניינים כלכליים, משהו בחוסן הנפשי שלנו משתבש.

אני נתקלת בימים האחרונים באנשים שמוטרדים מאוד כי הוציאו אותם לחל"ת או שאין ברירה ומאחר ואין לימודים בכל הארץ, הם חייבים להישאר עם הילדים בבית ולא הולכים לעבודה, או עצמאים שברגע אחד כל הפרנסה שלהם נעלמה כי לקוחות מבטלים/לא מגיעים/ מגויסים או גרוע מזה. 

בואו נדבר תכל"ס מה אתם יכולים לעשות בעת משבר גדול כמו זה:

1. זה זמן מעולה למפות את  העתודות הפיננסיות – להבין איפה יש לכם כסף ולכמה זמן הוא מספיק. תכינו רשימה באקסל, בקובץ מחשבי, או סתם על דף והניחו במקום שאתם ובני הזוג שלכם יודעים היכן הוא נמצא. זה מרגיע – כי אנחנו רואים שיש כסף ואם קורה משהו גרוע יש לנו מאיפה לקחת וזה נותן שקט. בהירות מביאה שקט לחיינו.

2. תבדקו – אם אתם לחוצים כי יורד כסף מהחשבון אבל לא נכנס כרגיל, אולי יש לכם הוראות קבע לחיסכון שאפשר לבטל זמנית כדי שכמה שיותר מזומן נזיל יהיה בחשבון וייתן לכם רוגע.

3. יש לכם חיסכון חירום? (ההמלצה לחסוך תמיד חיסכון שגובהו לפחות 3 חודשים הוצאות שוטפות) – זה יכול להיות הזמן להשתמש בו. זה בטח מרגיע כשיודעים שיש כסף זמין כרגע.

4. בתקופה זו יש יותר אנשים ששוהים בבית ולכן זו הזדמנות לערוך סדר ותכנון בחשבונות -מה משלמים, כיצד ומתי. 

5. הבנקים הודיעו על רשימה של הקלות לישובי העוטף וגם לעורף – אפשר לבדוק אפשרות לבקש להגדיל מסגרת.. כל עוד אנחנו יודעים שזה לזמן מוגבל ואחרי המלחמה נטפל בזה ונחזיר את המסגרת לגובה שהיתה – זה בסדר. 

6. זקוקים להלוואה? – בעקרון לא כדאי לקחת הלוואה בתקופה זו ועדיף לבדוק קודם אם יש דרך להיעזר זמנית במישהו מהמשפחה/חברים/מקום העבודה. אם לא – קחו הלוואה קטנה שמתאימה בדיוק לצורך כדי שתוכלו להחזיר אותה כשהכל יסתיים. בדקו שיש לכם איך להחזיר כי בסוף תצטרכו לעשות זאת.

7. המשכנתא מלחיצה? אפשר לבדוק לדחות את ההחזר שלה – הבנקים מאפשרים וגם אם זה יעלה מעט ריבית – אם זה מרגיע כרגע – תשקלו את זה. 

8. הוצאות שלא דחוף לכם לעשות אותן כרגע – תדחו. הספה שתכננתם לרכוש – כדאי לחכות איתה עד שהעניינים יתבהרו. זה לא הזמן להוצאות גדולות ומיותרות. ובאותה נשימה - אל תבנו על מענקים בסגנון הקורונה – לא בטוח שיהיו. מה שלא צריך להוציא עכשיו – מחכים קצת. 

9. תהיו על זה – תמשיכו לבדוק באפליקציה של הבנק מה קורה. כולנו בבית יותר, מפעילים מזגן, אוכלים יותר. אין צורך להיכנס ללחץ ולמלא את הבית למצור. אין באמת מחסור במוצרים ואין סיבה לקנות כמויות מיותרות סתם מתוך לחץ. שמרו על שגרת הקניות שלכם של אוכל ותבשלו קודם כל ממה שיש לכם בבית ובמזווה לפני שרוכשים עוד. זה יעזור לכם להיות בשליטה על הוצאות הסופר.

10. אתם עצמאים? זה לא פשוט כרגע, יש הרבה עצמאים שהעבודה שלהם השתבשה לחלוטין. רשות המיסים הודיעה על שורה של הקלות – אפשר להתעדכן כאן: https://www.gov.il/he/departments/news/sa101023-2
וגם לבדוק עם רואה החשבון שלכם. 

11. ולכל אלה שספגו פגיעה בבתים וברכוש שלהם – עדיין לא ברור מה המדינה מתכננת לעשות. סביר להניח שאנשים מס רכוש יתחילו לפעול ברגע שהצבא יאפשר להם. לא ברור מתי נוכל לראות את זה. נראה שזה יקח עוד זמן וצריך להביא סבלנות לכך. 

 

מאחלת לכולנו שנדע ימים טובים ושמחים יותר ושנמצא דרך לנחם ולהיות מנוחמים מהטראומה שנגרמה לנו.

 

להמשך קריאה

הזכויות שלי | עובדים ושכירים

מצב מלחמה | הזכויות שלי | עובדים ושכירים

מתקפת הפתע שהתרחשה ב־7.10.23 והמיטה אסון כבד על ישראל, גרמה למדינה ולאזרחיה לשיבושים נרחבים בפעילות המשק הכלכלי והביתי. רובנו נותרנו עם שאלות פתוחות: למי מותר להיעדר מהעבודה? בן או בת זוגי הוקפצו בצו 8 ואני נותרתי עם הילדים בבית ללא מסגרות – מה בנוגע לשכר שלי? 

במדריך זה נתמקד בשאלות הנפוצות של עובדים ושכירים ונענה עליהן בהתאם לזכויות ולתקנות במדינה.

*שימו לב! ישנם שינויים תכופים במהלך התקופה הזו, ולכן כדאי לעקוב אחר עדכונים.

למידע על מלוא הזכויות בתקופת המלחמה כדאי להתעדכן באתר "כל זכות" בפורטל המרכז את כל המידע.

 

1. המצב אילץ את רובנו להישאר בבית בשל הנחיות פיקוד העורף, סגירת מסגרות החינוך או גיוס בן או בת הזוג למילואים. האם מותר לפטר אותי בשל המצב? 

  • בעת מצב חירום, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום העבודה, למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה. 
  • אם אין איסור של פיקוד העורף, ואף על פי כן בחר העובד שלא להגיע לעבודה, הוא אינו מוגן מפני פיטורים. 
  • אם מסגרות החינוך סגורות ובבית נמצא ילד עד גיל 14, או עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים, אסור לפטר עובד שנשאר בבית להשגחה על ילדו (בהתקיים תנאים מסוימים). 
  • אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה, גם אם הוא הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14. אי־התייצבות לעבודה במקרה כזה עלולה להיחשב עבירה פלילית.

*למידע נוסף היכנסו לאתר "כל זכות" – איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.

 

2. האם אני זכאי לשכר בשל ההיעדרות מהעבודה?

  • כרגע אין חוק המסדיר את סוגיית תשלום השכר להורים שנעדרו בשל המצב הביטחוני. 

*בעבר נקבעו הסדרים שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים במקרים האלו. יש להתעדכן בנוגע להסדרים דומים גם בתקופה זו.

 

3. מעסיקים רבים מוציאים עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום). האם כל מעסיק יכול לעשות זאת? 

  • ניתן להוציא עובד לחל"ת רק בהסכמת העובד. 
  • אם העובד אינו מסכים, ולמרות זאת המעסיק מוציא אותו לחל"ת, מדובר בחופשה כפויה שיכולה להיחשב כפיטורים או כעילה להתפטרות.

*ישנם מקרים שהמעסיק חייב לבקש אישור ממשרד העבודה על הוצאת עובד לחל"ת – ראו מידע נוסף בחופשה ללא תשלום באתר "כל זכות".

*ראו מידע נוסף בנוגע לתנאי זכאות לדמי אבטלה ולשיעור דמי אבטלה.

 

4. המעסיק לא הוציא אותי לחל"ת אך הכריח אותי לצאת לחופשה כפויה או להקטין לי את המשרה, ואין לי ימי חופשה.

  • בעניין שכר והיקף משרה – המעסיק רשאי לעשות זאת רק אם העובד נתן את הסכמתו המפורשת לכך (ורצוי שההסכמה תינתן בכתב).
  • ככלל מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו. עם זאת, אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה, אם אין ברשות העובד ימי חופשה הצבורים לזכותו. 

*למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

טיפ: התקופה הזו אינה פשוטה גם למעסיקים ולבעלי עסקים עצמאיים. כדאי לנהל שיחה עם המנהל, לשאול את השאלות שעולות ולשתף ברגשות שצפים בתקופה זו. זה יכול לעזור להקל על תחושות ולעורר רעיונות לפתרונות בנוגע למצב המורכב, כגון חשיבה משותפת על הפחתת שעות עבודה או ימי עבודה.

טיפ: התקופה הזו אינה פשוטה גם למעסיקים ולבעלי עסקים עצמאיים. כדאי לנהל שיחה עם המנהל, לשאול את השאלות שעולות ולשתף ברגשות שצפים בתקופה זו. זה יכול לעזור להקל על תחושות ולעורר רעיונות לפתרונות בנוגע למצב המורכב, כגון חשיבה משותפת על הפחתת שעות עבודה או ימי עבודה. 

 

5. כמו רבים מאזרחי ישראל, גם אני גויסתי לצו 8 למילואים. מה הן הזכויות שלי? 

  • אסור לפטר עובד הנמצא בשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים ולכל אורך תקופת המילואים. אם שירות המילואים עולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד גם 30 ימים לאחר תום השירות. 
  • השכר מגיע לעובד כרגיל. החישוב נעשה בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי. 
  • גם אם לא עבדת לפני הגיוס, ובכלל זה סטודנטים – אתה זכאי לתגמול מהמדינה. 
  • בן או בת הזוג של משרת מילואים, העובדים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, רשאים להיעדר שעה אחת ביום במשך תקופת המילואים (אם השירות נמשך 5 ימים רצופים לפחות). 
  • עובדי מדינה שבני או בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע, זכאים להיעדרות של שעה ביום לאורך כל התקופה. הם גם עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים. 

*למידע נרחב ומתעדכן בנוגע לשירות מילואים במלחמת חרבות ברזל ובכלל, כדאי להיכנס לאתר "כל זכות" – משרתי מילואים.

 

למידע נרחב ומתעדכן בנוגע להעסקת עובדים במלחמת חרבות ברזל ובכלל, כדאי להיכנס לאתר כל זכות – עובדים ומעסיקים

להמשך קריאה

חשיבות החיסכון הפנסיוני בעת משבר ובצל מלחמה - מהן הטעויות הנפוצות שיש להימנע מהן?

תמונה פנסיה

ההיסטוריה מלמדת כי בתקופות של משבר ומלחמה, יש מי שנוטים לקבל החלטות מוטעות שעלולות להשפיע מהותית על הקצבה הצפויה בגיל הפרישה ולפגיעה של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בחיסכון לאורך השנים. בצל מלחמת "חרבות ברזל" והחשש ממשבר כלכלי משמעותי יש להיזהר מביצוע טעויות בתיק החיסכון הפנסיוני ולבחון מהם הדברים המשמעותיים שיש לבחון ולשים לב דווקא בימים אלו.

מאמר מאת עדי לוי | יועצת פנסיונית

עדי לוי

כיצד נתנהל בתיק הפנסיוני שלנו במטרה לשמור על החוסן הכלכלי של המשפחה בעת הנוכחית ומהן הטעויות הנפוצות שיש להימנע מהן דווקא בתקופה זו?

1. עובדים בחל"ת וההשלכות הנלוות על החיסכון הפנסיוני.

אנו מבינים כעת שעובדים רבים נאלצים להיות בחל"ת מהעבודה ויש לבחון את המשך ההפקדות השוטפות לתיק הפנסיוני.

בתקופה של חל"ת המעסיק אינו מפקיד כספים לתכניות הפנסיוניות והעובד נדרש לדאוג באופן עצמאי להמשכיות הכיסויים הביטוחיים ולשמירה על התנאים המקוריים של התכניות, תוך תאום עם החברות המנהלות עד לחזרה לעבודה תוך שימוש ב: 

ארכת ביטוח - תקופת שמירת הזכויות של הכיסויים הביטוחיים למקרה פטירה וא.כ.ע. מתבצעת אוטומטית (למשך 5 חודשים בקרנות הפנסיה ו 3 חודשים בביטוחי מנהלים). 

הסדר ריסק - שמירת הזכויות הביטוחיות בעת הפסקת הפקדות שוטפות מעבר לארכת הביטוח, נדרש לפנות לחברה המנהלת לביצוע ומתקיים עד 24 חודשים. 

המשך חברות - מעבר ל 24 חודשים נדרש להחליט על המשך חברות כשכיר או כעצמאי. 

הטיפול בנושאים אלו חשוב ביותר וזאת על מנת שלא להידרש בעתיד להצהרות בריאות בחידוש ההפקדות בתכניות הפנסיוניות ושמירה על הזכויות הקיימות. 

2. יש לבחון את מסלול ההשקעה בהתאמה לגיל ולרמת הסיכון המועדפת. 

אז איך בוחרים את מסלול ההשקעה המתאים לי ביותר בצל החששות ממשבר כלכלי עמוק בגלל המלחמה?

בצל מלחמת "חרבות ברזל" והחשש ממשבר כלכלי משמעותי , המסחר בבורסה בו מתנהלים גם הכספים של החסכונות שלנו עלול לעבור טלטלה על רקע החששות מהסלמת המלחמה ומהתרחבותה לגזרות נוספות. 

לצד החשש מפגיעה בתשואות יש לבחון באופן מושכל את מסלול ההשקעה הקיים בתכניות הפנסיוניות ולהתאימו באופן אישי עפ"י רמת הסיכון המועדפת, מסלולי ההשקעה השונים נבדלים ברמות הסיכון של האפיק בו מושקע הכסף, שיעור התשואה הצפוי וכד'. למאפיינים אלו השפעה על היקף הצבירה בתכנית. 

יש לזכור כי החיסכון הפנסיוני הינו ארוך טווח ונחסך לאורך שנים ארוכות וברובו מרגע כניסתנו למעגל העבודה ועד פרישה לגמלאות, יש לקחת זאת בחשבון בניהול החיסכון שלנו והתאמת רמת הסיכון ומסלולי ההשקעה גם בעתות משבר. 

3. לא מומלץ למשוך כספי פיצויים לפני הבנת המשמעויות. 

בתקופה כזו בצל מלחמה אנשים עלולים להיקלע למצוקה כלכלית עקב עזיבת עבודה למשל ובעקבות כך לבצע משיכת כספי פיצויים מהתכניות הפנסיוניות, על אף הפיתוי יש לשקול את ההחלטה בכובד ראש ואף לבחון אלטרנטיבות נוספות מלבד משיכת כספי הפיצויים.

זו פעולה נפוצה ביותר אך חשוב להבין שכספי פיצויים מהווים רכיב משמעותי מהפנסיה העתידית ומשיכתם עלולה להקטין משמעותית את הפנסיה הצפויה.

4. חשוב לבדוק ולהתאים את התכניות הפנסיוניות שלך בהתאם לגיל, הצרכים האישיים והמצב המשפחתי הקיים כולל התאמה של הכיסויים הביטוחיים ובדיקת מינוי המוטבים בתכניות השונות. 

בייחוד בתקופה כזו עולות שאלות לא פשוטות כמו מה תהיה ההכנסה שלי ושל משפחתי במקרה של אובדן כושר עבודה או נכות? מה יקבלו המוטבים, השאירים או היורשים החוקיים בעת פטירה חלילה?
בחינת המסלול הביטוחי בתכנית הפנסיונית היא חשובה מאוד וצריכה להיות מותאמת באופן אישי עפ"י צרכים והמצב המשפחתי ומטרות החיסכון.

בקרנות פנסיה מקיפות יש מספר מסלולי ביטוח למקרה של הפסקת הכנסות בגין אובדן כושר עבודה או חלילה פטירה. חשוב להיות במסלול שמבטיח את הכיסוי הביטוחי המתאים ביותר לצורך ולמצב המשפחתי הנוכחי ולכן יש להתייעץ ולבצע התאמות כנדרש. 

בקרן פנסיה מלבד החיסכון לגיל פרישה, קיים רכיבי ביטוח לאובדן כושר עבודה ולפטירה חו"ח, שיעור הכיסוי הוא בהתאם למסלול שנבחר כאשר הפיצוי המקסימלי לאובדן כושר עבודה הוא 75% מהשכר הקובע. 

יש לשים לב כי בקרנות הפנסיה החדשות בביטוח אובדן כושר עבודה קיים מנגנון קיזוז מול הקצבאות או התשלומים שישולמו מגורם ממשלתי ולכן יש לבדוק את הזכאות בכל מקרה לגופו. רכיב ביטוחי נוסף הוא קצבת שאירים למקרה פטירה , כאשר בברירת המחדל הקצבה תהיה 60% מהשכר הקובע לבן/בת הזוג ו 40% לילדים עד גיל 21 ובהתאמה למסלול הביטוחי שנבחר. 

במקרה פטירה בעת מלחמה או פעולת איבה זכויות השאירים אינן נפגעות או מקוזזות מקצבת שאירים מגורם אחר.

חשוב לוודא את מינוי המוטבים בתכניות השונות ולעדכן במידת הצורך.

5. ייעוץ הפנסיוני מתמשך במהלך כל צמתי החיים.

החיסכון הפנסיוני שלנו אמור לשמש אותנו עם יציאתנו לפנסיה, בכדי לנהל אותו נכון ולהגיע מוכנים ככל האפשר יש להתייעץ על התיק הפנסיוני כייעוץ מתמשך ובמהלך כל צמתי החיים ובכלל זה מצבי מלחמה ,תקופות של משבר כלכלי, יציאה לחל"ת, ביציאה או בהצטרפות למעגל העבודה , בשינוי מצב משפחתי כזה או אחר, בהגעה לגיל הפרישה , כל שינוי כזה יכול לשנות את הצרכים האישיים ויש להתאים את החיסכון הפנסיוני באופן מתמשך לצרכים אלו ולמטרות החיסכון.

 

הבהרה: הבנק אינו יועץ מס. האמור לעיל מהווה מידע והסבר כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, אשר אינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס, ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. יעוץ פנסיוני ינתן בכפוף לתנאי הבנק. יעוץ פנסיוני לפרישה כרוך בעמלה כמפורט בתעריפון הבנק. אין באמור כדי להוות התחייבות לחסכון בסכום כלשהו. 

להמשך קריאה

קהילת הפייסבוק שלנו- "עם היד על השקל"

הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו - "עם היד על השקל"

בקהילה תוכלו לעלות ולקבל התייחסות לסוגיות ודילמות שאיתן אתם מתמודדים היום כשהמטרה היא שביחד נתנהל טוב יותר. 

לאור המצב חברנו אל איגוד הדירקטורים והדירקטוריות בישראל ויצרנו שיתוף פעולה ייחודי לקהילת "עם היד על השקל" דרכו תוכלו להוסיף לעסק שלכם אח גדול או אחות גדולה, עם אינסוף ניסיון והבנה כלכלית, שיוכלו להכווין ולסייע לכם לנווט את העסק לחוף מבטחים בתקופה הזו ללא תמורה. 

מוזמנים ומוזמנות להתייעץ עם האנשים שיושבים בדירקטוריונים של החברות המובילות במשק, ויכולים ״להיכנס לאירוע״ ולתת מניסיונם ומומחיותם בכל הדילמות והאתגרים שלכם כעסקים קטנים בעת הזו.

לחצו כאן לכניסה לעמוד הקהילה בפייסבוק

*הבנק אינו אחראי על פעילות העמותות המלוות המפעילות את התוכניות. הבנק או העמותות יהיו רשאים, עפ"י שיקול דעתם הבלעדי, לשנות את תנאי ההשתתפות, ותקופת התכניות. 

**בחירת המשתתפים תיעשה באופן בלעדי ועל פי שיקול דעתן של העמותות.