להקשיב לעצות ממבוגרים מכם זה תמיד רעיון טוב. כשהמבוגרים האלה אינם ההורים שלכם - זה הרגע שבו אתם מבינים שנהייתם מבוגרים בעצמכם J

המפגש עם נחמה ובתיה טלטל אותנו. הבנו שבחיים לא נצליח לשתות כמוהם בגיל 75... וברצינות - הבנו שצריך למצוא אפיק השקעה נוסף שהווה עבורנו הכנסה לפנסיה. יש לנו 220,000 ש"ח להשקיע שמורכבים מכסף שמיקי ירש מסבתו שנפטרה לפני חצי שנה ומקרן השתלמות ששירה משכה כשעזבה את העבודה. יצאנו למשימת חיפוש אפיק כזה וקבענו שבסופה נדווח אחד לשנייה על הממצאים. 

להתייעץ עם חברים ומכרים זה תמיד נחמד, אבל מתאים יותר להתלבטויות כמו "כמה שמים בצ'ק לבר מצוה של ילד של קולגה מהעבודה?", ופחות להתלבטויות רציניות עם השלכות לעתיד. יש משהו מרגיע בידיעה שיש לך איש מקצוע להתייעץ איתו בנושאי כספים, וחוץ מזה- הכי כיף בעולם לשבת עם אנשים, לקבל טלפון ואז להגיד בנונשלנטיות "שניה, זו היועצת שלי על הקו".

זה בתכלס מה ששנינו רוצים עד סוף חיינו: לשבת ביחד על ספסל, בים או בבית, עם הילדים או לבד, לדבר על שטויות ולהריץ דאחקות.

סוג של פרלמנט משפחתי.

זה לא הרבה לבקש, אתם לא חושבים?