חשבנו שאחרי שמיקי סגר את הפינה לגבי הפנסיה שלו, פתח קופת גמל והתאפס על כל התחום במידת אובססיביות בינונית עד גבוהה – נושא הפנסיה יחלוף מחיינו. אחרי הכל, שנינו שכירים במקומות יציבים למדי.

 

אז זהו, שלשירה היו תכניות אחרות. 

 

חישוב הפיצויים בישראל הוא פשוט: המשכורת האחרונה של העובד כפול כמות השנים שלו במקום העבודה המדובר. (יש מצב שאפילו שרה הקטנה מסוגלת לחשב את זה עם בדידים)

 

שירה הרוויחה 15,000 ש"ח במקום עבודתה במשך 5 שנים, כלומר מגיעים לה פיצויים של 75,000 ש"ח. אבל מאיפה מגיע הכסף הזה? רבים טועים לחשוב שפיצויים זה הזדמנות לקבל כסף במתנה. למעשה, כל חודש המעסיק שלכם ואתם מפרישים סכום לחסכון הפנסיה. רוב הסכום הולך לקופת הקצבה החודשית שתקבלו אחרי גיל 67 והשאר לקופת הפיצויים. ביום פרישתכם לפנסיה שתי הקופות יתאחדו ומהן ייגזר סכום הקצבה החודשי, כלומר כל פעם שאתם מושכים פיצויים- זה אומר פחות כסף כשתהיו בפנסיה. אין ארוחות חינם, קיצר.    

 

אז מה עושים: מושכים את הפיצויים או לא??

 

מה שווה להתייעץ אם תמיד מקבלים 2 דעות סותרות? תזכורת לשנה הבאה: להרחיב את מועצת החכמות של שירה ל-3 חברות. 

 

שירה הבינה שלפני שהיא מחליטה אם למשוך את הפיצויים או לא, כדאי שהיא תעשה רשימה של כמה כסף בערך היא חושבת שהיא צריכה לתקופת המעבר בין שכירה ועצמאית, עבור מה ולכמה זמן?

 

שורה תחתונה, פיצויים זה דבר שמפתה למשוך אבל מומלץ לעשות את זה רק כשהכסף נחוץ מאוד. לממן תקופת הסתגלות למעבר לעצמאות או לפתיחת עסק- כן; טיסה מפנקת לחו"ל כפיצוי על עזיבת העבודה- פחות. 

 

 

שירה מחייכת ומציגה למצלמה את כרטיס הביקור שלה.