• רכוש שנפגע בפעולת איבה או מלחמה: אם הדירה, העסק, או הרכוש שלכם ניזוק ישירות כתוצאה מהמלחמה – אתם ברשימת הזכאים. זה כולל גם שוכרים (לא רק בעלי הנכס).
• המבצע הוכרז רשמית כאירוע מלחמתי: חשוב שהנזק יהיה מתועד ויוכר על ידי הרשויות (משטרה או פיקוד העורף) כאירוע מלחמתי. מבצע "עם כלביא" עומד בתנאי הזה.
• הנזק התרחש בתחומי מדינת ישראל: כולל גם נזקים ביהודה ושומרון, בהתאם לנהלים הקיימים.
• סוגי רכוש שמוכרים לפיצוי: 
  • דירות, מבנים ועסקים 
  • תכולת בית (כמו רהיטים, מכשירי חשמל, בגדים) 
  • רכבים פרטיים ועסקיים 
  • ציוד ומלאי עסקי

שימו לב, לא יינתן פיצוי עבור כסף מזומן, תכשיטים, חפצי אומנות ועתיקות שנפגעו (החוק מחריג פריטים אלו). כמו כן, הפיצוי במסגרת זו אינו כולל נזקים עקיפים (כגון אובדן הכנסות או פיצוי על עוגמת נפש).

נזק למבנים: 

אם הבית, הדירה, העסק או מחסן נפגעו – כולל קירות, גג, מערכות מים וחשמל, או תשתיות צמודות – תזכו לפיצוי בהתאם להערכת הנזק.

נזק לתכולת הבית:

ריהוט, מכשירי חשמל, בגדים וחפצים אישיים בתוך הדירה – הפיצוי מחושב לפי עלות תיקון או רכישת חדש, עם תקרה מסוימת לפי החוק. למי שיש ביטוח רשות דרך רשות המיסים, ייתכן שמגיע פיצוי מוגדל לפי תנאי הביטוח.

ציוד ומלאי עסקי:

מכונות, סחורות, ציוד עבודה או חומרי גלם שנפגעו – גם כאן הפיצוי יחושב לפי עלות תיקון או ערך הפריט שניזוק (או רכישת חדש במקומו אם לא ניתן לתקן), ועד לסכום שנדרש להשבת מצב העסק לקדמותו מבחינת אותו רכוש.

נזק לרכב: 

אם רכבכם (פרטי, דו-גלגלי או מסחרי) נפגע מהירי – הפיצוי לרוב יכסה את עלויות תיקון הרכב בפועל. אם הרכב הושמד או ניזוק באופן שאינו ניתן לתיקון כלכלי ("אובדן גמור"), הפיצוי יהיה בהתאם לערך הרכב טרם האירוע (לפי מחירון רשמי) בניכוי שרידיו.

חשוב שתדעו, הפיצוי במסגרת מס רכוש מכסה נזק ישיר לרכוש בלבד. נזקים עקיפים (כגון הפסד ימי עבודה או הכנסה בשל סגירת עסק בזמן המלחמה) אינם מכוסים במסגרת זו, אלא במסלולים אחרים נפרדים לנזק עקיף.

דווחו בהקדם:

תוך 14 יום מרגע האירוע – צריך להודיע לרשות המיסים על הנזק, במידה ונציגי מס רכוש לא הגיעו מיוזמתם לרכוש שנפגע. דיווח מוקדם חשוב כדי להתחיל את התהליך ולהבטיח שזכאותכם נשמרת.

קבלו אישור מהמשטרה:

גשו לתחנת המשטרה הקרובה ובקשו אישור שהנזק נגרם מפעולת איבה או מלחמה. האישור הזה ישמש אתכם בהמשך התביעה, במיוחד אם נציגי הקרן לא היו בשטח לתעד את הנזק.

לא לגעת בנזק בלי תיאום:

אל תפנו חפצים, אל תתחילו בתיקונים ואל תנקו את הזירה בלי אישור מהשמאי של רשות המיסים. כל שינוי עלול לפגוע בזכאות שלכם לפיצוי. 

אם יש צורך דחוף ומיידי למנוע נזק נוסף (כגון כיבוי שריפה, כיסוי זמני של גג לפרק זמן גשום וכו'), בצעו מינימום הכרחי ותעדו זאת. 

תעדו הכול: 

צלמו באופן ברור את כל הנזקים שנגרמו לרכוש- תמונות של חלקי מבנה שנפגעו, חפצים שניזוקו, רכב פגוע וכיו"ב. תיעוד זה יידרש בהגשת התביעה והוא חיוני לביסוס הדרישה לפיצוי.

שמרו קבלות:

אם נאלצתם להוציא כסף על תיקון דחוף (למשל כיסוי זמני לגג או החלפת מנעול), שמרו קבלות. הוצאות סבירות לצמצום הנזק יוכרו ויוחזרו במסגרת הפיצוי. 

• דווח ראשוני על הנזק תוך 14 יום ממועד האירוע (אם נציגי הקרן לא הגיעו בעצמם בזמן אמת).
• תוך 3 חודשים: הגשת טופס תביעה רשמי עם כל המסמכים.
• מועד מיוחד - "מסלול מהיר": שימו לב שבתקופת מבצע "עם כלביא" (ראה פירוט בהמשך על מסלול תביעה מהיר), קיימת אפשרות להגשת תביעה מזורזת שתטופל תוך 7 ימי עסקים. גם תביעה במסלול זה יש להגיש מוקדם ככל האפשר לאחר האירוע.
• תוך 30 יום: אם קיבלתם החלטה שלא מקובלת עליכם – ניתן להגיש ערר. 

הגשה מקוונת: הכי פשוט ונוח. רשות המיסים מעמידה לרשות הניזוקים מערכת דיגיטלית להגשת תביעות נזק ישיר. את התביעה ניתן להגיש באופן מקוון באתר רשות המיסים, במסגרת "האזור האישי" הממשלתי (דורש זיהוי באמצעות תעודת זהות ומספר טלפון, או מערכת הזדהות ממשלתית כגון כרטיס חכם/סיסמה). במערכת זו ימולא טופס התביעה באופן מקוון ויצורפו הסריקות/הקבצים של המסמכים הנדרשים (תמונות, אישורים וכו'). בסיום הגשת התביעה המקוונת יתקבל מספר פנייה/תביעה למעקב. השימוש במערכת המקוונת הוא מהיר ויעיל, ומאפשר לרשות המיסים להתחיל בטיפול מיידי.

הגשה טלפונית: דיווח ראשוני:במצבי חירום, רשות המיסים מפעילה מוקד טלפוני ייעודי. ניתן לדווח על הנזק ולקבל הנחיות ראשוניות גם דרך המוקד במספר הכוכבית המקוצר 4954* (או 02-5656400). שימו לב: דיווח טלפוני אינו מחליף את חובת הגשת טופס התביעה הרשמי, אך הוא צעד חשוב לצורך תיאום הגעת שמאי והשגת סיוע דחוף.

הגשה פיזית (במקרים חריגים): אם אין באפשרותכם להשתמש בהגשה הדיגיטלית, ניתן להגיש את התביעה ידנית. יש לפנות לאחד ממשרדי רשות המיסים המטפלים בנזקי רכוש (בדרך כלל משרדי מיסוי מקרקעין במחוז או משרד מס הכנסה ייעודי) ולקבל שם טופס תביעה ריק למילוי. את הטופס המלא בצירוף כל המסמכים, התמונות והאישורים, ניתן להגיש שם באופן ידני. מומלץ לוודא שעות קבלת קהל מראש, שכן בעת מצב חירום ייתכנו שינויים בזמינות המשרדים. 

חלק מהמחוזות מאפשרים לשלוח את התביעה והמסמכים גם באמצעות דואר אלקטרוני או פקס למשרדים - יש לבדוק באתר רשות המיסים את דרכי ההגשה החלופיות העדכניות, אם אינכם יכולים להגיע פיזית. 

• טופס תביעה מלא: טופס תביעה רשמי בגין נזק ישיר לרכוש (מקוון או מודפס) ובו כל הפרטים האישיים ופרטי האירוע. אם מגישים באופן ידני, ודאו שהטופס חתום כדין.
• תעודת זהות/מסמך מזהה: צילום תעודת הזהות של הניזוק מגיש התביעה (או דרכון במקרה של תושב חוץ), כדי לזהות את התובע כנדרש. במידה והתביעה מוגשת בשם חברה או עסק, יש לצרף גם אסמכתא על מספר ח"פ/עוסק מורשה וייפוי כוח במידת הצורך.
• אישור משטרה על אירוע הנזק: כפי שצוין, אישור רשמי מהמשטרה (או מצה"ל / פיקוד העורף, אם סופק) המאשש כי הנזק נגרם כתוצאה ממעשה איבה/מלחמה במועד ובמקום הרלוונטיים.
• תיעוד הנזק: תמונות צבעוניות וברורות של הנזקים. מומלץ לצרף מספר תמונות מזוויות שונות לכל פריט או חלק מבנה שנפגע. יש להצהיר שהתמונות משקפות נאמנה את מצב הנזק.

• הצעות מחיר וחשבוניות: 
  • אם טרם בוצע תיקון: יש לצרף הצעת מחיר מפורטת מבעל מקצוע/קבלן לתיקון הנזק, התואמת את היקף הנזק. הצעת המחיר תשמש להערכת סכום הפיצוי. 
  • אם הנזק כבר תוקן (לפחות חלקית): יש לצרף חשבוניות/קבלות על התיקונים שבוצעו בפועל. חשוב שהחשבוניות יתאמו את העבודות הדרושות ואת סכום התביעה (כפי שרשום מעלה, אין לתקן את הנזק במלואו לבד אלא רק תיקונים לנזקים מסוכנים).
• הוכחת בעלות בנכס מקרקעין (במידת הצורך): במקרה של נזק למבנה (דירה/בית/עסק) - אם התביעה מוגשת על ידי הבעלים הרשום: רצוי לצרף נסח טאבו או אישור זכויות המוכיחים בעלות. אם התביעה מוגשת על-ידי דייר שאינו הבעלים (למשל שוכר שטיפל בתיקון הנזק): יש לצרף מסמך המעיד על הזיקה לנכס (כגון חוזה שכירות) ואישור/הסכמה של הבעלים להגשת התביעה במידת האפשר.

• מסמכים לבעלי עסקים: אם הנזק נגרם לרכוש עסקי (כגון מלאי או ציוד עסקי): 
  • רשימת מלאי שניזוק: פירוט הפריטים שנפגעו (סוג וכמות) 
  • הוכחת ערך הפריטים: למשל,חשבוניות רכישה מקוריות של המלאי שניזוקו או מסמכים חשבונאיים אחרים המראים את עלותם. 
  • טופס י"א (טופס פחת ציוד): עבור ציוד עסקי קבוע שנפגע, יש למלא טופס י"א המפרט את הנכס, שנת הרכישה שלו וערכו המופחת. טופס זה נועד לסייע בקביעת הפיצוי על ציוד שניתן לתבוע עליו פחת במס.

• מסמכים במקרה של נזק לרכב: 
  • רישיון רכב או תעודת בעלות ברכב שנפגע. 
  • אם הרכב הורד מהכביש או הוכרז כ" טוטאל לוס", צרפו אישור רשמי (למשל מחברת גרירה או שמאי ביטוח, אם קיים). 
  • תמונות של הרכב: מכל צדדיו, כולל חלקים שנפגעו מקרוב. 

שימו לב: במהלך בירור התביעה ייתכן ויידרשו מסמכים נוספים בהתאם לטיב הנזק. רשות המיסים רשאית לפנות אליכם בדרישה למסמכים משלימים (כגון חוות דעת שמאי מטעמכם, אישורים ביטוחים, וכיו"ב)- יש לספקם בתוך פרק הזמן שיתבקש כדי למנוע עיכובים.

1. ביקור שמאי והערכת הנזק: ברוב המקרים, צוות מטעם קרן הפיצויים (מס רכוש), הכולל שמאי ולעיתים גם מהנדס, יגיע אל הנכס שניזוק. תפקידם לאמת את פרטי הנזק שדיווחתם, לתעד את היקפו ולבצע הערכת שווי לתיקון או שיקום הרכוש. הביקור יתואם עמכם מראש ככל הניתן. חשוב לאפשר להם גישה מלאה לכל חלק שנפגע. (יודגש: במסלול התביעה המהיר יתכן שהערכת הנזק תבוצע על בסיס המסמכים בלבד, ללא ביקור פיזי, ראו מסלול מהיר).

2. קביעת גובה הפיצוי: רשות המיסים, באמצעות הקרן, תקבע את סכום הפיצויים המגיע לכם בהתאם לממצאי השמאות והמסמכים שהגשתם, ועל פי הוראות החוק והתקנות. באופן כללי, הפיצוי עבור מבנה/רכב/עסק יחושב לפי עלות התיקון הסבירה של הנזק בפועל (או ירידת הערך שנגרמה לנכס, הנמוך מבין השניים). עבור חפצים ביתיים - הפיצוי יהיה בגובה עלות תיקונם או רכישת חדשים במקומם, אך כאמור לא מעבר לתקרות שנקבעו לפי סוג הפריט וגודל המשפחה. במקרים מסוימים, תשולם גם תוספת עבור הוצאות בהן נשאתם כדי לצמצם את הנזק המיידי (כפי שפורט במסמכים הנדרשים). החלטת הקרן תפורט במסמך רשמי שיופק עבורכם.

3. קבלת הודעה על החלטה: לאחר סיום הבדיקה והחישוב, תקבלו הודעה רשמית בכתב מרשות המיסים (בדואר, בדואר אלקטרוני ו/או באזור האישי הממשלתי) המפרטת את החלטת הקרן לגבי תביעתכם. בהודעה יצוין אילו פריטים אושרו לפיצוי ובאיזה סכום, ואם ישנם חלקים שנדחו או שלא יפוצו- יינתן לכך נימוק. במידה ונדרשים מסמכים נוספים או צעדים נוספים מצדכם, הדבר יצוין.

4. בחירה באופן השיקום: במרבית המקרים, לאחר אישור הפיצוי, עומדת בפני הניזוק אפשרות לבחור כיצד להתקדם בשיקום הנזק:

• תיקון עצמאי באמצעות הפיצוי: ניתן לבחור לקבל את סכום הפיצוי הכספי מהמדינה ולדאוג בעצמכם לתיקון הנזק (לשכור בעלי מקצוע לפי בחירתכם, לרכוש רהיטים חדשים וכו'). במקרה זה, סכום הפיצוי ישולם לכם בהתאם להחלטה, ויהיה עליכם לבצע את התיקונים ולשאת באחריות לאיכותם.
• שיקום באמצעות הקרן: לחלופין, ניתן (במיוחד בנזקים גדולים למבנה) להסתייע בשירותיהן של חברות קבלן מטעם קרן הפיצויים לשיקום הנזק. קרן הפיצויים מפעילה קבלנים/חברות שיקום העובדות עמה, וניתן לבקש שהמדינה היא שתטפל בתיקון הנכס בפועל. במצב כזה, תיאום העבודות והתשלום לקבלנים יעשה על-ידי המדינה ולא יועבר אליכם סכום כסף מלא (אלא אם כן יש הפרש מעבר לזכאות). הבחירה בין שתי הדרכים תלויה בנוחותכם ובהיקף הנזק, ואין חובה לקבל שירותי קבלן מטעם הקרן- זו אפשרות לבחירת הניזוק.

5. תשלום הפיצויים:

• אם בחרתם באופציית פיצוי כספי ישיר, התשלום יועבר בהעברה בנקאית לחשבון שפרטיו סיפקתם בתביעה. וודאו שמסרתם בטופס התביעה פרטי חשבון בנק מדויקים על שמכם. במקרה שתצורף חשבונית סופית על התיקון (המתאימה לסכום התביעה המאושר), התשלום יועבר במלואו. אם טרם בצעתם את התיקון הסופי וסיפקתם רק הצעת מחיר, ייתכן שיתרת התשלום תועבר בשני שלבים: מקדמה ולאחר מכן היתרה בכפוף להצגת חשבונית על הביצוע בפועל. בהודעת האישור יצוינו תנאי התשלום.
• אם בחרתם שיקום באמצעות הקרן, אזי תיתכן העברת תשלום חלקי אליכם עבור פריטים שמחוץ לטיפול הקבלן, בעוד שעבור רכיב השיקום העיקרי לא תקבלו כסף ישירות- הקרן תשלם לקבלן המבצע. במקרה זה, ההודעה תפרט כי התיקון יתואם מולכם ע"י גורם מטעם מס רכוש, ללא עלות.
• שימו לב שאם למבקשים יש כיסוי ביטוחי פרטי או גורם אחר שגם מפצה על הנזק, המדינה תשלים רק את ההפרש הדרוש עד לגובה הפיצוי המגיע לפי חוק. סך כל הפיצוי שתקבלו מכל הגורמים יחד לא יעלה על סכום הפיצוי המקסימלי שהמדינה הייתה משלמת לו לא היה לכם ביטוח. על כן, יש לעדכן את קרן הפיצויים אם קיבלתם או אתם צפויים לקבל פיצוי נוסף (למשל מחברת ביטוח) על אותו נזק.

6. סיום התיק ובקרה: לאחר קבלת מלוא הפיצוי וביצוע התיקונים, לרוב התיק ייסגר. במקרים נדירים, רשות המיסים עשויה לבצע ביקורת בדיעבד לוודא שהכספים שימשו לשיקום הנזק כראוי, בעיקר במקרים גדולים. שמרו לכן תיעוד של השימוש בכספי הפיצוי (חשבוניות התיקון, תמונות "אחרי" של התיקון) למשך תקופה למקרה שתתבקשו להציגם.

מהות המסלול: המסלול מיועד למקרים שבהם הנזק אמנם משמעותי לנפגע אך סכום התיקון שלו אינו גבוה מאוד, וכך ניתן לזרז את התשלום.תביעה במסלול המהיר מאפשרת קבלת פיצוי בתוך 7 ימי עסקים מרגע הגשת התביעה, ללא המתנה לביקור שמאי פיזי, וזאת בהתבסס על המסמכים והראיות שאתם מצרפים בלבד. 

תנאי מקדים - לפני ביקור שמאי: המסלול המהיר אפשרי רק אם טרם בוצעה הערכת נזק על-ידי שמאי מטעם קרן הפיצויים. כלומר, יש "חלון הזדמנות" קצר בתחילת התהליך להחליט ללכת במסלול המהיר. אם כבר הגיע שמאי של מס רכוש לבדיקת הנכס, אין אפשרות לעבור למסלול מהיר ויש להמשיך במסלול הרגיל. לכן, מי שסבור שנזקיו קטנים יחסית (עד 30 אלף ₪) ורוצה פיצוי מהיר, כדאי שיגיש את התביעה בהקדם לפני הגעת שמאי,או יעדכן את השמאי עם הגיעו שבכוונתו להגיש במסלול המהיר (ככל האפשר).

תקרת סכום לנזק: ניתן להגיש במסלול מהיר תביעה עבור נזק ישיר בהיקף של עד 30,000 ₪ (סכום כולל). סכום זה מתייחס לכל רכיבי הנזק יחד: נזק למבנה (אם קיים) ועד 30,000 ₪, נזק לתכולה ביתית ועד 30,000 ₪, ונזק לציוד ומלאי עסקי ועד 30,000 ₪. אם הנזק מוערך מעבר לסכום זה, לא ניתן לפצל אותו למסלול מהיר, יש לפנות למסלול הרגיל. 

זכאים להגיש במסלול המהיר: המסלול פתוח הן לאנשים פרטיים והן לעסקים קטנים

מי יכול להגיש?

• בעל הנכס שנפגע (בעלים של בית/עסק).
• מי שמממן את שיקום הנכס (כגון שוכר הדירה או העסק, אם הוא זה שנושא בעלויות).
• בעל התכולה שנפגעה (כולל שוכר נכס שתכולתו האישית ניזוקה).

הגשת תביעה אחת לאירוע: לכל אירוע נזק ספציפי, ניתן להגיש תביעה אחת בלבד במסלול המהיר. למשל, בני אותה משפחה הגרים יחד יגישו תביעה מאוחדת אחת עבור הנזק שנגרם לדירתם ותכולתה באותו אירוע. חשוב לוודא לפני ההגשה שאין נזקים נוספים מאותו אירוע שטרם נתבעו, משום שלא תוכלו להגיש תביעה נוספת בהמשך עבור אותו אירוע במסגרת אף מסלול (גם לא הרגיל).

אם לניזוק יש מספר נכסים שונים שנפגעו באירועים נפרדים (או במקומות שונים), ניתן להגיש תביעה נפרדת עבור כל אירוע. אך אם אותו ניזוק מחזיק מספר נכסים שנפגעו באותו אירוע (לדוגמה: בית ומחסן השייכים לאותו אדם שנפגעו מאותה נפילת טיל), הוא יוכל לבחור לכלול את כולם בתביעה מהירה אחת (בהנחה שהסכום הכולל עדיין עד 30,000) או להגיש חלק כמסלול מהיר ואת היתר כתביעה במסלול הרגיל. נכס שנשאר מחוץ לתביעה המהירה ניתן לתבוע בנפרד רק במסלול הרגיל.

אופן ההגשה במסלול מהיר:

הגשת התביעה נעשית באמצעות המערכת הדיגיטלית של רשות המיסים (בדומה להגשה הרגילה). בטופס המקוון יש לסמן שהבקשה היא למסלול מהיר (אם ישנה אופציה כזו) או לציין זאת. יש למלא את כל הפרטים ולצרף בקפדנות את המסמכים התומכים, משום שההחלטה תתקבל אך ורק על בסיסם, ללא בדיקה פיזית.

מסמכים נדרשים במסלול מהיר:

בעת הגשה מהירה יש חשיבות רבה למסמכים:

• תמונות הנזק: חובה לצרף תמונות ברורות המעידות על כל פגיעה נטענת. 
• הצעת מחיר לתיקון: יש לצרף הצעת מחיר כתובה ומפורטת מבעל מקצוע מוסמך, המשקפת את עבודות התיקון הנדרשות ואת עלותן, בסכום התואם את סכום התביעה. 
• חשבונית על תיקון (אם כבר תוקן): במידה וכבר תיקנתם את הנזק (כולו או חלקו) לפני הגשת התביעה המהירה, צירפו חשבוניות שהוצאו לכם עבור התיקונים, וודאו שהסכומים בהם תואמים את מה שאתם תובעים. 
• נזק לעסק - מלאי/ציוד: במקרה של נזק למלאי עסקי או לציוד, צירפו גם חשבוניות רכישה של הפריטים שנהרסו, וכן טופס י"א מלא לפרטי הציוד שנפגע (כמוסבר בסעיף המסמכים לעיל).

טיפול מהיר בהחלטה ותשלום:

לאחר הגשת התביעה במסלול המהיר, תקבלו מספר תביעה למעקב, ותוך עד 7 ימי עסקים אמורה להתקבל החלטה.

אם התביעה אושרה במלואה - יועבר לכם התשלום המלא בהקדם האפשרי. מי שצירפו גם הצעת מחיר וגם חשבונית תואמות לסכום התביעה, יקבלו את מלוא הסכום בתשלום אחד לחשבון הבנק שצוין. מי שצירפו רק הצעת מחיר (ועוד לא הייתה להם חשבונית כי טרם תקנו בפועל) - יקבלו את הסכום הנתבע, אך יידרשו להמציא חשבונית על ביצוע התיקון בתוך 30 ימים מקבלת הכסף. מי שלא יגיש חשבונית בתוך 30 יום עלול להידרש להחזיר את סכום הפיצוי שקיבל. ההנחה היא שבתוך 30 יום הניזוק ישלים את התיקון וישיג חשבונית כדי לאשר שהכסף שימש לכך.

אם התביעה נדחתה במלואה במסגרת המסלול המהיר - ניתן יהיה לעבור לטיפול במסלול הרגיל (ולחלופין, כמפורט בהמשך, יש זכות להגיש ערר על ההחלטה).

אם רק חלק מהתביעה אושר וחלק מהסכום נדחה- תתקבל תשלום חלקי כפי שאושר ,ולא ניתן יהיה לערער על החלק שנדחה במסגרת זו (פירוט בסעיף הערעור להלן). יתרת הנזק שלא אושרה לא תפוצה במסגרת המסלול המהיר. במצב כזה, עומדת לנפגע האפשרות לוותר על מסלול מהיר ולבחור להתחיל מחדש במסלול הרגיל עבור מלוא הנזק, אך צעד זה צריך להיעשות בזהירות ותוך התייעצות עם הקרן (כדי לא לאבד זכאות).

מעבר למסלול רגיל:

כאמור, תביעה מהירה שלא אושרה (או שאושרה חלקית ולא מספקת) תועבר להמשך טיפול במסלול הרגיל. פירושו של דבר שיגיע שמאי לבחון את הנזק, ותתקבל החלטה מחדש במסגרת הנהלים הרגילים (מה שעשוי לקחת זמן רב יותר מ-7 ימים). במעבר כזה, התביעה המהירה נסגרת, ותחתיה תיפתח תביעה רגילה - אך בלי צורך להגיש הכל שוב,המידע יעבור לקרן הפיצויים, וייתכן שתידרשו למסור פרטים נוספים לשמאי.

זכות הערר: לכל ניזוק שקיבל החלטה סופית בתביעתו רשאי לערור עליה. החלטה סופית היא ההודעה בכתב מרשות המיסים המפרטת את הפיצוי המאושר (או דחייה). שימו לב שבמסלול מהיר, אם אושר לכם חלק מהפיצוי- זו נחשבת החלטה סופית לגביו (אין ערר על חלק נדחה במסלול מהיר), ואילו אם נדחתה תביעתכם המהירה במלואה- תוכלו לערור. במסלול הרגיל, כל החלטה (דחייה מלאה או חלקית) ניתנת לערר.

מועד הגשת ערר: את הערר יש להגיש תוך 30 יום מקבלת ההודעה על החלטת קרן הפיצויים. איחור מעבר למועד זה מצריך טעמים מיוחדים ועשוי להביא לדחיית הערר על הסף. לכן, סמנו לכם את תאריך קבלת המכתב ופעלו במהירות אם החלטתם לערער.

אופן הגשת הערר: יש למלא את טופס הערר הייעודי ולפרט בו את פרטי המקרה, מספר התביעה המקורית, והסיבות שבגללן אתם חולקים על ההחלטה (לדוגמה: פירוט פריטים שלטענתכם לא הוערכו כראוי, נימוקים משפטיים, חוות דעת נגדית אם יש וכו'). את טופס הערר מלאים ושולחים בדוא"ל לכתובת הייעודית Ararim@taxes.gov.il (הכתובת המפורסמת על-ידי רשות המיסים לעררים) או בדרך אחרת אם צוינה במכתב ההחלטה. מומלץ לוודא קבלת המייל טלפונית.

הליך הערר: עם הגשת הערר, יועבר העתק ממנו לגורמי קרן הפיצויים (מס רכוש) לצורך תגובה. לפי הנוהל, נציגי מס רכוש יגישו כתב תשובה מנומק לערר שלכם בתוך 60 יום ממועד קבלתו. לאחר מכן, ייקבע מועד דיון בפני ועדת הערר - זו ועדה שיפוטית המוסמכת לדון בערעורים על החלטות הקרן. הוועדה בדרך כלל כוללת נציג ציבור משפטי, נציג משרד האוצר ונציג רשות המיסים. בדיון זה תוכלו לפרוס את טענותיכם, להביא עדים או ראיות נוספות אם יש, והוועדה תשמע גם את נימוקי נציגי רשות המיסים.

החלטת ועדת הערר: הוועדה רשאית לאשר את החלטת הקרן, לשנותה (להגדיל את סכום הפיצוי, למשל) או לבטל ולתת החלטה חדשה. החלטת ועדת הערר תהיה סופית ומחייבת את רשות המיסים. רק בהתקיים עילה משפטית מיוחדת ניתן לערער על החלטתה בפני בית משפט (וזאת במסגרת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, על פי דין).

שיקולים בהגשת ערר: טרם הגשת הערר, שקלו להיוועץ בגורם מקצועי (עו"ד, שמאי פרטי) במיוחד אם מדובר בסכומי כסף גדולים או מחלוקת עובדתית מורכבת. בערר יש מקום לפרט ולנמק היטב מדוע לדעתכם הגיע לכם יותר ממה שאושר. צרפו לערר כל מסמך נוסף שיכול לתמוך בטענותיכם (למשל, חוות דעת שמאי מטעמכם אם אתם טוענים שההערכה של הקרן חסרה). זכרו כי בערר תוכלו לדרוש רק את מה שתבעתם במקור- לא ניתן במסגרת הערר להרחיב את התביעה לנזקים חדשים או סכומים שלא נכללו בתביעה הראשונית.

אין לבצע פעולות ללא תיאום: כפי שהוזכר, פינוי חפצים, פסולת או תיקונים ברכוש שנפגע חייבים להיעשות בתיאום מראש עם קרן הפיצויים. אי-עמידה בכך עלולה לגרום לאי-הכרה בחלק מהנזק (לדוגמה, אם הוצאתם פריטים והשלכתם לפני ששמאי ראה אותם, ייתכן שלא יפוצו בשל חוסר ראיה).

דיור חלופי וסיוע מיידי: אם מבנה המגורים שלכם נפגע ואינו ראוי עוד למגורים, המדינה באמצעות הרשות המקומית ומס רכוש תסייע לכם במציאת דיור חלופי זמני. הממשלה פרסמה סיוע כספי ראשוני למי שנותרו ללא קורת גג: תשלום מידיי בסך 500 ₪ לאדם שנאלץ להתפנות ממקום מגוריו שנהרס. סכום זה ישולם לכל נפש שגרה ביחידת הדיור שנפגעה ואינה יכולה לשוב אליה (כולל שוכרי דירות, לא רק בעלים). הסיוע יועבר דרך הרשות המקומית שלכם. חשוב לציין: כרגע ההליך עצמו עדיין מתארגן, ומשרד האוצר טרם פרסם את אופן הביצוע בפועל. אבל הזכאות עצמה הובטחה.

כיסוי ביטוחי פרטי: ברוב פוליסות הביטוח הרגילות (דירה, עסק, רכב) נזקי מלחמה וטרור מוחרגים ואינם מכוסים, ולכן קרן הפיצויים הממשלתית היא הכתובת העיקרית. עם זאת, אם במקרה היה לכם ביטוח פרטי שכיסה את הנזק (או חלקו), עליכם לדווח על כך לתביעת מס רכוש. כפי שצוין, המדינה תתאם את הפיצוי כך שלא ייווצר כפל תשלום. אינכם זכאים לקבל יותר משווי הנזק בפועל.

תקרות פיצוי לחפצי בית: לניזוקים פרטיים- זכרו שהחוק מגביל את סכומי הפיצוי לפריטי תכולת הבית (רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל וכו') לפי הרכב המשפחה. אם רכושכם שווה מעבר לתקרות אלה ונגרם לו נזק מלא, ייתכן שהפיצוי לא יכסה את ערכו המלא. למען העתיד, יש באפשרות כל אזרח לרכוש "ביטוח רשות" מורחב מרשות המיסים עבור תכולת ביתו, בתשלום פרמיה סמלית, כדי לקבל כיסוי גבוה יותר במקרה נזקי מלחמה. כמובן, ביטוח כזה צריך להיות נערך מראש, לפני נזק, אך כדאי להיות מודעים לאפשרות.

סיוע נוסף לזכאים: לצד הפיצוי על נזקי הרכוש, ניזוקי פעולות איבה ומלחמה עשויים להיות זכאים להטבות וסיוע נוספים מהרשויות- כגון פטור מתשלומי ארנונה לתקופה מסוימת, סיוע מביטוח לאומי לנפגעי איבה, מענקי עזיבה (במקרים של פינוי אוכלוסייה), תמיכה נפשית ועוד. מומלץ לבדוק בפורטלים ייעודיים (כגון אתר "כל זכות" בפורטל מצב חירום) את מגוון הזכויות הנוספות העומדות לרשותכם.

קישורים רלוונטים:

רשות המיסים

טופס מקוון

למידע נוסף והרחבה אתם מוזמנים להיכנס לאתר "כל זכות" 

1. איסוף תיעוד:  מלאו טופס תביעה לביטוח לאומי (נפגע איבה)  https://govforms.gov.il/mw/forms/T580%40btl.gov.il?gbxid=0 וצרפו מסמכים רפואיים המוכיחים פגיעה. אם מדובר בפגיעה נפשית, חשוב מאוד שיהיה אבחון/דוח מפסיכולוג או פסיכיאטר המאשר PTSD או חרדה קשה. 
2. הגשה לביטוח לאומי: אפשר און-ליין דרך אתר ביטוח לאומי או ידנית בסניף. 
3. לאחר קבלת ההכרה כנפגע פעולות איבה, יש אפשרות להגיש תביעה "לנכות מאיבה" ואז תזומנו ע"י ביטוח לאומי לוועדה רפואית כדי לקבוע אחוזי נכות (זמנית או קבועה). הוועדה מחליטה על גובה הקצבה. 
4. טיפול שיקומי: לאחר ההכרה, אגף נפגעי איבה בביטוח לאומי ילווה אתכם בתהליך השיקום- מימון טיפולים, סבסוד לימודים מקצועיים אם צריך, וכדומה. 

למידע נוסף והרחבה אתם מוזמנים להיכנס לאתר הביטוח הלאומי נפגעי פעולות איבה - לחצו כאן למעבר לאתר הביטוח הלאומי