Glossary tooltip block
%title% %summary%Breadcrumbs
Breadcrumb
- דף הבית
- להפוך את המינוס לפלוס
- לקנות חכם ברשת
- הונאות דיגיטליות: כך תזהו אותן ותתגוננו
הונאות דיגיטליות: כך תזהו אותן ותתגוננו
הודעות מתחזות, שיחות מזויפות והשקעות מפוקפקות: שלוש שיטות הונאה נפוצות
מאת שרון קספר, מנהל מודעות הסייבר בבנק הפועלים
קיבלתם הודעה על חבילה שמחכה לתשלום? שיחת טלפון מנציג הבנק שמזהיר מפני פעילות חשודה בחשבון? או אולי פרסומת להשקעה שמבטיחה רווחים גבוהים בזמן קצר? מאחורי פניות שנראות אמינות, ולעיתים אפילו דחופות, עלולים להסתתר ניסיונות הונאה.
שלוש שיטות נפוצות להונאות דיגיטליות הן הודעות פישינג (דיוג), שיחות טלפון מתחזות ומודעות השקעה מזויפות. המטרה שלהן דומה: לגרום לנו למסור פרטים אישיים, לחשוף קודי אימות או להעביר כסף לנוכלים. כדי לצמצם את הסיכון, חשוב לזהות את סימני האזהרה, לא לפעול מתוך לחץ ולאמת פניות חריגות באמצעות ערוצים רשמיים.
בתקופות של חירום או מתיחות ביטחונית, נוכלים עשויים לנצל גם את תחושת חוסר הוודאות. ובעזרת כלי בינה מלאכותית, הודעות, תמונות ואפילו קולות מזויפים יכולים להיראות ולהישמע משכנעים במיוחד.
הנה שלוש שיטות הונאה שכדאי להכיר, והדרכים להתגונן מפניהן.
1. מה זה פישינג ואיך מזהים הודעה מתחזה?
פישינג (דיוג) הוא ניסיון הונאה שבו מתחזים לגוף מוכר או לאדם אחר כדי לגרום לנו למסור מידע רגיש, ללחוץ על קישור לאתר מזויף או לפתוח קובץ זדוני. הודעות כאלה יכולות להגיע ב־SMS, בוואטסאפ, במייל וברשתות החברתיות.
אחת הדוגמאות המוכרות היא הודעה שמתחזה לדואר ישראל או לחברת משלוחים, ומעדכנת שחבילה שהזמנו ממתינה לשחרור מהמכס או לתשלום של כמה שקלים. הקישור בהודעה מוביל לאתר שנראה כמו האתר הרשמי, אבל בפועל נועד לאסוף את פרטי כרטיס האשראי שלנו.
שיטה נוספת היא שליחת מייל שמציג בעיה חמורה הדורשת טיפול מיידי. למשל, הודעה שמתחזה למשרד עורכי דין ומתריעה על הפרת זכויות יוצרים, או הודעה שנראית כאילו נשלחה ממשטרת ישראל ומזמנת את הנמען לחקירה. במקרים כאלה הנוכלים עלולים לצרף קובץ שמוצג כמסמך רשמי, אך למעשה מכיל תוכנה זדונית שנועדה לגנוב מידע מהמכשיר.
כיום, בעזרת בינה מלאכותית, אפשר גם לנסח הודעות מתחזות בשפה טבעית ומשכנעת. לכן, היעדר שגיאות כתיב או ניסוח מקצועי אינם הוכחה שההודעה אמיתית.
איך מתגוננים מפני הודעות פישינג?
אל תלחצו על קישורים ואל תפתחו קבצים מצורפים בהודעות חשודות או בלתי צפויות. אם קיבלתם הודעה מחברה שאתם מכירים, היכנסו ביוזמתכם לאפליקציה הרשמית שלה או הקלידו את כתובת האתר המוכרת לכם בדפדפן. אם אתם מחפשים את האתר בגוגל, ודאו שהגעתם לכתובת הנכונה ולא לאתר מתחזה.
שווה לזכור: גם אם ההודעה נראית כאילו נשלחה מגוף מוכר, זה לא אומר שהוא באמת שלח אותה.
2. איך מזהים שיחת טלפון מתחזה מהבנק או מהמשטרה?
בשיחות טלפון מתחזות, נוכלים מציגים את עצמם כנציגי בנקים, חברות אשראי, חברות סלולר, משטרה או גורמי ביטחון. לעיתים הם משתמשים בפרטים אישיים שהשיגו ממאגרי מידע שדלפו, כדי להישמע אמינים יותר.
אחת ההונאות המוכרות מתחילה בשיחה מנציג בנק לכאורה, שמדווח על פעילות חשודה בחשבון ומזהיר שהכסף נמצא בסכנה. כדי "להגן" עליו, הוא מבקש להעביר את הכסף לחשבון בטוח. בפועל, החשבון שייך לנוכלים.
במקרים אחרים הנוכלים מתחזים לנציגי משטרה או לגורמי אבטחת מידע, ומספרים שחשבון הוואטסאפ של הקורבן נפרץ. כדי לאבטח אותו, הם מבקשים למסור קוד אימות שנשלח לטלפון. אלא שהקוד הזה עשוי לאפשר להם להשתלט בעצמם על החשבון.
חשוב לדעת שגם מספר הטלפון שמופיע על הצג אינו הוכחה לזהות המתקשר. קיימות טכנולוגיות שמאפשרות לזייף את המספר המוצג, כך שייראה כאילו השיחה מגיעה מגוף רשמי.
בנוסף, כלי בינה מלאכותית מאפשרים ליצור חיקויים של קול אנושי. לכן, גם אם הקול נשמע מוכר, חשוב לאמת בקשות חריגות, במיוחד כשמדובר בהעברת כסף או במסירת מידע רגיש.

איך מתגוננים מפני שיחות טלפון מתחזות?
בשיחה שלא יזמתם, אל תמסרו סיסמאות, קודי אימות או פרטים פיננסיים רגישים. אם המתקשר טוען שיש בעיה דחופה בחשבון, רשמו את הפרטים, נתקו את השיחה ופנו בעצמכם לבנק או לחברה באמצעות מספר הטלפון הרשמי.
אל תעבירו כסף לחשבון שמוצג בפניכם כ"חשבון בטוח", ואל תתקינו תוכנות או אפליקציות לבקשת אדם שפנה אליכם באופן בלתי צפוי.
כדאי גם לשוחח עם בני משפחה, במיוחד עם מי שפחות מכירים את שיטות ההונאה הדיגיטליות, ולהסביר להם כיצד לזהות פנייה חשודה.
שווה לזכור: נציג אמיתי לא אמור להתנגד לכך שתנתקו את השיחה ותחזרו אליו דרך המוקד הרשמי.
3. איך מזהים מודעות השקעה מזויפות ברשתות החברתיות?
מודעות השקעה מתחזות הן פרסומים שמציגים הזדמנויות פיננסיות לכאורה, לעיתים תוך הבטחה לרווחים גבוהים ומהירים. הן עשויות להופיע בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובקבוצות וואטסאפ, ולשלב תמונות של ידוענים, אנשי עסקים או מובילי דעת קהל כדי ליצור רושם של אמינות.
כך ההונאה עשויה לעבוד: אדם נתקל במודעה שמציעה השקעה, יוצר קשר עם המפרסמים ומעביר סכום כסף ראשוני. לאחר מכן הוא מקבל גישה לאפליקציה או לאתר שבו אפשר לעקוב לכאורה אחר ביצועי ההשקעה.
בתוך זמן קצר מוצגים באפליקציה רווחים מרשימים, והמשקיע מתפתה להעביר סכומים נוספים. רק כשהוא מבקש למשוך את הכסף, הוא מגלה שאין עם מי לדבר. הרווחים שהופיעו על המסך היו פיקטיביים, והכסף שהעביר הגיע לנוכלים.
גם כאן הבינה המלאכותית מוסיפה שכבת תחכום. אפשר ליצור באמצעותה סרטוני דיפ־פייק (Deepfake), שבהם נראה כאילו אדם מוכר ממליץ על השקעה שמעולם לא שמע עליה.
ולא רק השקעות: גם פרסומים על מתנות בחינם, הנחות חריגות או חידונים נושאי פרסים בשם רשתות מוכרות עלולים לשמש להונאה ולאיסוף פרטים אישיים ופיננסיים.
איך מתגוננים מפני הונאות השקעה?
היזהרו מהבטחות לרווחים גבוהים ומהירים, במיוחד כאשר הן מלוות בלחץ להשקיע מיד. לפני שמעבירים כסף, בדקו מי עומד מאחורי ההצעה, האם מדובר בגוף בעל רישיון או פיקוח מתאים והאם פרטי ההשקעה מופיעים גם בערוצים הרשמיים שלו.
אל תסתמכו על תמונה או סרטון של אדם מוכר כהוכחה לאמינות ההשקעה, ואל תמסרו פרטי אשראי כדי לקבל פרס או מתנה מגורם שלא אימתתם את זהותו.
אם קיבלתם בקשה חריגה להעברת כסף, אפילו מאדם שאתם מכירים, מומלץ לאמת אותה באמצעות שיחה יזומה למספר המוכר לכם או בדרך אחרת שאינה תלויה בהודעה שקיבלתם.
שווה לזכור: הבטחה לרווח גבוה בלי סיכון היא סימן אזהרה, לא הזדמנות שכדאי למהר לנצל.
מה עושים אם לחצתם על קישור חשוד או מסרתם פרטים לנוכלים?
אם אתם חוששים שנפלתם קורבן להונאה דיגיטלית, חשוב לפעול במהירות. הפעולות הנדרשות תלויות במידע שמסרתם ובמה שביצעתם.
- מסרתם פרטי אשראי או פרטים בנקאיים? פנו מיד לבנק או לחברת האשראי דרך הערוצים הרשמיים, דווחו על המקרה ובקשו הנחיות לאבטחת החשבון או אמצעי התשלום.
- מסרתם סיסמה או קוד אימות? פעלו לאבטחת החשבון, החליפו סיסמאות רלוונטיות ממכשיר בטוח ובדקו אם בוצעו פעולות שלא אישרתם.
- הורדתם קובץ חשוד או התקנתם תוכנה לא מוכרת? הימנעו מביצוע פעולות רגישות במכשיר עד לקבלת הנחיות מקצועיות.
- זיהיתם ניסיון הונאה או אירוע סייבר? אפשר לדווח למערך הסייבר הלאומי במוקד 119 או באמצעות טופס הדיווח המקוון.
לסיכום: איך אפשר להגן על עצמנו מהונאות דיגיטליות?
הדרך החשובה ביותר לצמצם את הסיכון להונאות דיגיטליות היא לזהות פניות חריגות, להימנע ממסירת מידע רגיש ולאמת בקשות באמצעות ערוצים רשמיים.
בין שמדובר בהודעה על חבילה, בשיחה מהבנק או בפרסומת להשקעה, נוכלים מנסים לא פעם ליצור תחושת דחיפות, פחד או הזדמנות חד־פעמית כדי לגרום לנו לפעול בלי לבדוק.
לכן, אם קיבלתם פנייה שמבקשת מכם ללחוץ על קישור, למסור קוד אימות או להעביר כסף, אל תמהרו. עצרו, בדקו את מקור הפנייה ואמתו את הפרטים.
לפעמים כמה דקות של בדיקה יכולות למנוע נזק כלכלי משמעותי.
*המידע הינו מידע כללי ואינו מהווה יעוץ.
**המידע באתר המרכז לצמיחה ופיננסית ובהרצאה הינו מידע כללי להרחבת הידע. המידע יכול להיות חלקי ו/או לא מעודכן ואינו מהווה יעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם ומותאם לו באופן אישי.
**בינה מלאכותית עשויה לספק מידע שאינו תמיד מדויק, מלא או מעודכן, ועלול לכלול טעויות.